עידוד השקעות בתחום הקלינטק-נכתב ע"י עדי שריג
לאחר שמשבר האנרגיה אפיין את המאה העשרים, משבר המים מאיים להיות המשבר המשמעותי במאה העשרים ואחת, לצידו של משבר האנרגיה הנמשך. אחד המאפיינים של המשבר הוא התפתחות של תחום הקלינטק, אשר כתחום מתגבש פרץ לתודעה רק בעשור האחרון. מדינת ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בפיתוח פתרונות בתחומי הקלינטק השונים, אולם מחסור בהשקעות, ובפרט השקעות המוסדיים, מונע מתחום זה לגייס הון שיספיק להמשיך ולשגשג. לאחרונה, עם תוכניות ממשלתיות חדשות שמטרתן עידוד השקעות בתחום ההייטק והקלינטק, חוזרים המוסדיים להשקעות בתחום.
מה כולל תחום הקלינטק?
תחום הקלינטק מתרכז בשני נושאים עיקריים: תחום המים ותחום האנרגיה. בתחום המים, הקלינטק מתמקד בפתרונות התפלה, השקיה, השבה, טיהור מים, מוני מים חכמים ועוד. בתחום האנרגיה מתמקדות החברות בייצור פתרונות העושים שימוש באנרגיות מתחדשות, בהתייעלות אנרגטית ובבנייה ירוקה. תחום נוסף בו נותן הקלינטק את אותותיו הוא תחום שיפור איכות האוויר והקטנת פליטות גזי החממה.
השקעות בתעשיית הקלינטק
גם תחום ההייטק וגם תחום הקלינטק הם תחומים המונעים על ידי יזמות והם תחומים חדשים ומתחדשים הניזונים כספית מקרנות הון סיכון ומפריויט אקוויטי. בניגוד להייטק, הקלינטק הוא שוק חדש יותר אשר בו האסטרטגיה, התשואות והאקזיטים פחות ברורים. בנוסף, ההון ההתחלתי הנדרש בו הוא גבוה בהרבה מההון הנדרש למיזם הייטק עקב הצורך בהשקעה בציוד קפיטאלי יקר לצורכי ניסוי. על כן, התערבות ממשלתית להשקעה בתחום הקלינטק הינה הכרחית. הנה כמה דוגמאות שנועדו לעודד השקעות בתחום הקלינטק:
· התוכנית לעידוד גופים מוסדיים להשקעות בישראל של משרד התמ"ת והאוצר - תוכנית בהיקף של 200 מיליון שקל במטרה להעניק הגנה של עד 25% מהיקף ההשקעה להשקעות מאושרות בקרנות הון סיכון ופריווט אקוויטי של 25 מיליון - 125 מיליון שקל גופים מוסדיים ישראלים. סך ההשקעה המוגנת בכל קרן לא יעלה על 40% מהיקף הקרן המנוהל. בנוסף, כל קרן שרוצה להשתתף בתוכנית חייבת להיות בהיקף של 100 מיליון שקל.
· תוכנית המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בעקבות החלטת הממשלה 1354 - הקצאת סכום של כ-2 מיליארד שקלים על פני 10 שנים להפיכת ישראל למוקד מחקר ותעשייה באמצעות עידוד מחקר ופיתוח מקומי, מחקר אקדמי ושיתוף פעולה בינלאומי.
· תוכנית צוות מנכ"לים בין-משרדי, בראשות מנכ"ל האוצר חיים שני - הקצאת סכום של 2 מיליארד ש"ח שיושקעו בעידוד הפחתת צריכת החשמל במגזר הביתי, בנייה ירוקה, חינוך, השקעות בתעשייה ותמיכה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות חדשות להפחתת פליטות גזי חממה
· תוכנית לאומית של משרד התשתיות – תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית בהיקף של 200 מיליון ש"ח בשנה, ומתן סבסוד משמעותי לביצוע סקרי אנרגיה לחברות בינוניות וקטנות, אשר לאור הסקר יטמיעו תכנית להתייעלות וחיסכון אנרגטי.
· תמיכה של המדען הראשי - תמיכה והכרה בפרויקטים בתחומי אנרגיה ומים, המסייעים להגנה על הסביבה ושיש להם פוטנציאל יצוא, ופרויקטים בין חברות תעשיה מסורתיות לחברות הזנק טכנולוגיות במטרה שהאחרונות ישמשו שטחי ניסוי למיזמים ויאיצו את תהליך הפיתוח.
מרבית החברות המוסדיות מגלות עניין בחזרה להשקעות בקרנות הון סיכון ופריווט אקוויטי לאחר שאיבדו את אמונן לפני כעשור עם התפוצצות בועת ההייטק. העניין בהשקעות נובעת גם מתמיכת הממשלה וההגנה מסיכון הניתנת לתחומי הקלינטק, וגם כתוצאה מאחריות חברתית סביבתית אותה מנהלי החברות המוסדיות מגלים. כיום, כ- 94% ממנהלי ההשקעות המוסדיים שנועצו אמרי שישקלו השקעה בתחום הקלינטק.
|
